הולטר לחץ דם במשך 24 שעות
בדיקת הולטר לחץ דם מאפשרת למדוד את לחץ הדם באופן רציף לאורך יממה שלמה. בניגוד למדידה חד־פעמית במרפאה, בדיקה זו מספקת תמונה מלאה של התנהגות לחץ הדם במהלך היום והלילה
בדיקה זו חשובה במיוחד משום שיש לה ערך גבוה בניבוי הסיכון העתידי למחלות לב וכלי דם, והיא מסייעת להעריך האם לחץ הדם מאוזן ומפחיתה את הסיכון לסיבוכים כגון שבץ מוחי, מחלות לב, פגיעה בכלי הדם ותפקוד הכליות
(O’Brien et al., 2013; Parati et al., 2014).
אחד היתרונות המרכזיים של בדיקת הולטר לחץ דם הוא האפשרות למדוד את לחץ הדם גם בזמן השינה. ערכי לחץ הדם בלילה נחשבים למדד חשוב בהערכת הסיכון הקרדיווסקולרי, ולעיתים הם אף מנבאים סיכון עתידי טוב יותר מערכי לחץ הדם הנמדדים בשעות היום
(Hermida et al., 2011).
במרכז שלנו הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר מתקדם של
BIOBEAT
המודד את לחץ הדם ללא שרוול מתנפח. במכשירים המסורתיים השרוול מתנפח כל 15 דקות ועלול לגרום לאי־נוחות ולהפריע לשינה. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת חופש תנועה במהלך היום ושינה רציפה בלילה, תוך קבלת נתונים מדויקים ורציפים על לחץ הדם.
?מהי בדיקת הולטר לחץ דם
בדיקת הולטר לחץ דם, הידועה גם בשם
Ambulatory Blood Pressure Monitoring (ABPM)
היא שיטה לניטור רציף של לחץ הדם לאורך פרק זמן ממושך – בדרך כלל 24 שעות.
במהלך הבדיקה המכשיר מודד את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בפרקי זמן קבועים במהלך היום והלילה. כך ניתן לקבל תמונה מלאה של השינויים בלחץ הדם בהתאם לפעילות, מנוחה ושינה.
ניטור רציף זה מספק מידע מדויק יותר לגבי מצב לחץ הדם בהשוואה למדידה בודדת במרפאה
(Parati et al., 2014).
?מתי מומלץ לבצע בדיקת הולטר לחץ דם
בדיקת הולטר לחץ דם מסייעת לזהות שינויים בלחץ הדם שלא תמיד ניתן לגלות במדידה חד־פעמית.
לדוגמה, ישנם אנשים שמודדים בבית ערכי לחץ דם תקינים, אך בבדיקות במרפאה מתקבלים ערכים גבוהים יותר. במקרים אחרים קורה ההפך – לחץ הדם נראה תקין במרפאה אך גבוה בסביבה הביתית. ניטור רציף מאפשר לזהות מצבים אלו ולשפר את האבחנה והטיפול
(O’Brien et al., 2013).
בנוסף, הבדיקה מאפשרת להעריך את יעילות הטיפול התרופתי ולבדוק האם לחץ הדם נשאר מאוזן לאורך כל שעות היממה.
רופאים ממליצים לבצע בדיקה זו במקרים הבאים
• כאשר קיים חשד ליתר לחץ דם שטרם אובחן באופן ודאי
• כאשר קיימות תנודות משמעותיות בערכי לחץ הדם בין מדידות שונות
• כאשר הטיפול התרופתי אינו מביא לאיזון מספק
• במקרים של "יתר לחץ דם חלוק לבן" – עלייה בלחץ הדם בנוכחות גורם רפואי
• במקרים של "יתר לחץ דם מוסווה" – לחץ דם תקין במרפאה אך גבוה בבית
• לנשים בהריון עם חשד לרעלת היריון
• למטופלים עם מחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב או מחלות כליה
• לצורך הערכת יעילות טיפול תרופתי חדש או שינוי במינון התרופות
ניטור רציף של לחץ הדם מספק גם מידע חשוב על היחס בין לחץ הדם בשעות היום לבין לחץ הדם בלילה. נתונים אלו מסייעים לרופאים להעריך את הסיכון הכולל למחלות לב וכלי דם ולהתאים את זמני נטילת התרופות בצורה מדויקת יותר
(Hermida et al., 2011).
מקורות
O’Brien E., Parati G., Stergiou G. et al. (2013).
European Society of Hypertension position paper on ambulatory blood pressure monitoring. Journal of Hypertension.
Parati G., Stergiou G., O’Brien E. et al. (2014).
European Society of Hypertension practice guidelines for ambulatory blood pressure monitoring. Journal of Hypertension.
Hermida R.C., Ayala D.E., Mojón A., Fernández J.R. (2011).
Sleep-time blood pressure and cardiovascular risk. Journal of the American College of Cardiology.